אחת הסיבות הנפוצות לפניה לכירורג היא תלונה על גוש בשד, אותו האישה גילתה בעצמה, או תחושות לא נעימות אחרות בשד, שגורמות לאישה לחשוד. כמובן, כל חשד למחלה באזור השד גורם לדאגות רבות לאישה, אך לא כל גוש ולא כל שינוי בשד מבשרים על תחילתה של מחלה אונקולוגית.

מהם הסימנים המחשידים הדורשים פניה לרופא?

  • גוש בשד, גם הקטן ביותר
  • הפרשות מפטמות
  • שינוי במראה הפטמה או פצעים סביב הפטמה
  • שינויים במראה השד: נפיחות, אדמומיות וכו'.
  • כאבים ונפיחות באזור בלוטות הלימפה בבית השחי

כל הסימנים האלה מהווים סיבה מוצדקת לפניה לרופא והמשך בירור, אך אינם מבשרים בהכרח על התפתחות הסרטן בשד.

השלב הראשון בבירור הוא בדיקה ידנית ע"י הרופא והפניה להמשך בירור במכון. הבדיקה הנפוצה ביותר היא ממוגרפיה. ממוגרפיה מומלצת גם כבדיקת סקר לכל הנשים מעל גיל 40, ובמהלך השנים היא הוכחה כשיטה יעילה מאוד לזיהוי גושים בשד. גילוי מוקדם של הגוש הסרטני והתחלה מידית של טיפול מסייעים מאוד לריפוי. הכנסת ממוגרפיה כבדיקת סקר הביאה לשיפור משמעותי של הסטטיסטיקה בנוגע לכל הקשור לגילוי מוקדם והחלמה של נשים שחלו בסרטן השד.

במידה ותוצאות בדיקת הממוגרפיה מחייבות המשך בירור מופנית האישה לרוב לבדיקת אולטרסאונד ובהמשך לביופסיה, כלומר דגימת רקמת הגוש מהשד.

חשוב לזכור שמרבית הגושים בשד מסתברים כגושים שפירים. חשוב מאוד לזהות אותם, לוודא כי מדובר אכן בגוש שפיר ולהמשיך במעקב. לרוב, גושים שפירים לא מצריכים טיפול כלשהו ואינם מהווים סכנה לבריאות האישה.

סוגי הגושים השפירים בשד:

  • ציסטה – הגידול הנפוץ ביותר בשד. מדובר בשקיק שמכיל נוזל, ולרוב אין בו כל סכנה בריאותית. מדובר בפעילות הורמונלית טבעית של השד הבולטת יותר בגיל צעיר. ציסטות רבות מופיעות במהלך המחזור החודשי או במהלך ההיריון ונעלמות בעצמן ללא כל טיפול. ידוע גם על סיכון מוגבר לציסטות אחרי גיל 40, שנעלמות אחרי גיל המעבר. ישנם נשים שהחזה שלהן הוא פולי סיסטי- מרובה ציסטות והן נמצאות בדרך כלל במעקב. האבחנה נעשית על ידי אולטרה סאונד. טיפול: במידה והציסטה גדולה וכואבת נערכת בדיקה תחת אולטרה סאונד ניתן לשאוב את הנוזל והציסטה תעלם. במידה והציסטה חשודה האישה תעבור לבדיקות נוספות כמו N.L F.NA.
  • פיברואדנומה – גידול בשד המורכב מרקמת חיבור מוצקה. זהו גידול השד השכיח ביותר. במידה והגוש מורכב מרקת הבלוטה הוא נקרא אדנומה. הגושים מהסוג הזה מתאפיינים בניידות גבוהה והקצוות שלהם מוגדרים היטב. טיפול: רוב הגושים מהסוג הזה דורשים מעקב בלבד. לעיתים הרופא מחליט לבצע פעולה כירורגית ולהסיר את הגוש או כאשר יגדלו מעל 2 או 3 ס"מ ואז מומלץ להוציאם ניתוחית.
  • ליפומה – גידול שפיר המורכב מרקמת שומן. גושים אלה ממוקמים לרוב מתחת לעור, והם לרוב מתגלים ע"י הנשים עצמן בבדיקה עצמית. טיפול: הגושים האלה מהווים בעיקר בעיה אסתטית, אך לא בריאותית ולכן לא מתערבים אלא עוקבים.

 

רופאי מרכז "איה מדיקל" צברו ניסיון רב באבחון סוגים שונים של גושים בשד. המכשור המתקדם ומיטב הטכנולוגיות העומדות לרשות רופאי המרכז מאפשרים להם לבצע אבחנה מדוקדקת, לקבוע את סוג הגוש ולהפנות את האישה להמשך מעקב או טיפול מתאים.