עצירת שתן הינה מצב שבו לא ניתן להשתין כלל למרות ששלפוחית השתן מלאה. מדובר בתופעה נדירה בקרב נשים, המחייבת בירור מקיף.
עצירת שתן אצל נשים יכולה להיגרם מהסיבות הבאות: צניחת שלפוחית או רחם, היצרות של השופכה (עקב דלקות, הקרנות או ניתוח קודם באזור) או סעיף גדול של השופכה, סוכרת, זיהום ויראלי קודם, חוסר ויטמין B12, טרשת נפוצה, דלקת של חוט השדרה, טראומה לחוט השדרה, מאורע מוחי ועוד.
לעיתים עצירת שתן היא ביטוי ראשוני לניצול מיני או התעללות נפשית.

אבחון:

שיחה עם המטופלת ובדיקה גופנית, הכוללת בדיקה נוירולוגית וגיניקולוגית. לעיתים יש צורך בבדיקות מתוחכמות יותר, כגון: אורודינמיקה, ציסטוגרפיה או MRI.

אופן הטיפול:

במרבית המקרים, השלב הראשוני יהיה הכנסת קטטר לשלפוחית על מנת לרוקנה עד גמר הבירור. הצוות הרפואי מדריך את החולה כיצד לבצע צנתור עצמי, דהיינו – הכנסת קטטר לשופכה באופן עצמאי מספר פעמים ביממה. שיטה זו הוכחה כיעילה ביותר במניעת סיבוכים ארוכי טווח ובעיקר במניעת זיהומים, וזה מכיוון שנוכחות קטטר בשופכה באופן קבוע מובילה ב-100% לזיהום בדרכי השתן תוך זמן קצר. לא פעם הצנתור העצמי הוא הטיפול היחיד (בעת פגיעה בלתי הפיכה בשלפוחית) ויש לבצעו לתקופה ממושכת ולעתים לכל החיים.

קטטר לצינתור עצמי
קטטר לצינתור עצמי

במקרים של חסימה של מוצא השלפוחית, הטיפול המועדף הוא כמובן הסרת הגורם שהוביל לחסימה, באופנים כגון ניתוח לצניחת שלפוחית או רחם, כריתת סעיף של השופכה או הרחבה של היצרות בשופכה.