אולטרא-סאונד לא תמיד יגלה לכן ולרופאיכן את כל מה שאתן צריכות לדעת

מכשיר אולטרא סאונד, "האצבע השלישית" של הגיניקולוגים, נמצא כיום כמעט בכל מרפאה ומשמש, כשגרה, לאבחון בעיות רפואיות גיניקולוגיות, כמו גם לאשר בריאות תקינה. אבל אולטרא סאונד אינה בדיקה מדוייקת והיא "נכשלת", יחד עם הבדיקות הנלוות (פאפ או ביופסיה) באבחון כמה מהבעיות הגיניקולוגיות השכיחות, בהן: כאבים כרוניים באגן, דימומים תוך רחמיים, מומים ברחם, הימצאות גופים זרים ברחם, גורמים לאי פריון ועוד. בנשים שמנות ובנשים שרחמן נוטה אחורה, יהיה קושי לאבחן על ידי אולטרא סאונד. אצל נשים שסובלות מווגיניסמוס, למשל, לא ניתן לבצע אולטרא סאונד וגינלי. אם הבעיה מיקרוסקופית, למשל פוליפ קטן, אמצעי הדמייה כמו אולטרא סאונד לא יצלח באיתורו. ככלל הדמיה באיכות טובה, המסייעת באבחון תלויה במיומנותו ובנסיונו של הרופא.

מהן הבעיות הרפואיות שאולטרא-סאונד לא יכול לזהות? אילו מצבים צריכים להדליק נורה אדומה? מתי מומלץ לנשים לדרוש לעבור היסטרוסקופיה אבחנתית ועל פי המימצאים היסטרוסקופיה טיפולית ולהימנע ממסע מייגע של אבחונים עקרים ובדיקות מיותרות.

דימומים

מומלץ לנשים הסובלות מדימומים מרובים שמתבטאים במחזור וסת קשה, או בשינוי באורך המחזור ובכמות הדימום בזמן הווסת להיבדק על ידי רופא נשים. כל הפרשה דמית לא טיפוסית, למשל דימום בין מחזורי הווסת או דימום בגיל המעבר, עשויה לעורר חשד להימצאם של גידולים שפירים (פוליפ, מיומה), טרום ממאירים או ממאירים ברחם. רוב הנשים, תעבורנה בדיקת פאפ בצוואר הרחם ותטופלנה בתחילה בטיפולים הורמונליים. חלל הרחם, ייבדק על ידי אולטרסאונד, או בביופסיה עם מימצאים תקינים. אבל, אולטרא סאונד לא תמיד מאתר גידולים בחלל הרחם.

כישלון בטיפולי פריון

אחרי שנה של טיפולי פריון שלא צלחו (שני מחזורי הפרייה חוץ גופית) והפלות חוזרות (שלוש הפלות רצופות עד גיל 30 ושתי הפלות אחרי גיל 30) מומלץ לבדוק את חלל הרחם ולשלול מומים רחמיים. לרוב האישה לא מודעת לקיומם כי הם אינם מאופיינים בתסמינים כלשהם. המום הנפוץ הוא מחיצה תוך רחמית. רחם דו קרני, רחם חד קרני ורחם כפול. בדיקת אולטרסאונד, נכשלת לא אחת באיתור המומים, בעת בירור המקור לאי הפריון.
לאבחון מומים נדרשת בדיקת MRI, אך הבדיקה לא תמיד נגישה, בשל עלותה וזמינותה. אולטרסאונד לא יוכל לאתר בעיות רבות נוספות המביאות לאי פריון, בהן: רירית רחם דקה ולא תקינה, "מצולקת" כתוצאה מדלקות או מהפלות. הידבקויות ברחם, או רירית רחם מנוונת, שלא מאפשרת היווצרות הריון תקין.

עקרות

המקור לכ- 50% ממצבי העקרות הם גידולים (מיומה או פוליפ), דלקות, או חסימת חצוצרות שמונעת את מעבר הביציות מהשחלה לחלל הרחם. ניתן לאתר ולטפל במצבים אלה, אך בדיקת אולטרסאונד כושלת באבחונם, בחלק מהמקרים.

הימצאות גופים זרים ברחם

החל מהתקן תוך רחמי (כאשר לא רואים את החוט), דרך חוטים של ניתוח קיסרי שלא נמסו ברחם ועד למכשור רפואי ששימש לביצוע הפלה. במקרה של התקן שהלך לאיבוד, נשים מופנות לאולטרסאונד לצורך איתור ההתקן ושליפתו, אך הבדיקה תאתר רק התקנים העשויים ממתכת.

שאריות "הריוניות" שנותרו אחרי הפלה או לידה

דימומים מוגברים או שינוי במחזור הווסת לאחר הפלה תרופתית, הידועה כבעלת אחוז גבוה של כשלונות, צריכים להדליק נורה אדומה, כי לרוב מעידים כי ברחם נותרו שאריות מההריון. בלידות בהן השליה שהוצאה לא היתה שלמה מסיבות שונות במקרים של זיהומים מלווים בחום, דימומים, אי קבלת וסת בין 4–6 ימים אחרי הפסקת הריון או לידה, חובה לעקוב אחרי האישה ולוודא שהרחם "נקי". באולטרסאונד לא תמיד נצליח להעריך ולאבחן את היקף וחומרת הממצא.

אדנומיוזיס

כאשר רירית הרחם חודרת לדופן הרחם ובעקבותיה בכל מחזור וסת, נוצרים "כיסי" דם בדופן הרחם. בחלק מהמקרים אדנומיוזיס יופיע ללא תסמינים. באחרים ילווה בדימום מוגבר ובכאבים בזמן הווסת ולאחריה. אבחון אדנומיוזיס כרוך בנטילת ביופסיה מדופן הרחם. בדיקה לא נעימה, בלשון המעטה ולא תמיד מדוייקת, משום שאינה בוחנת את עומק הרחם. אדנומיוזיס הוא אחת הסיבות לכריתת רחם לא הכרחית.

דימום לאחר קיום יחסי מין

בכל גיל כל מקרה של דימום אחרי קיום יחסי מין דורש בירור. מצב זה מעיד לרוב על בעיה בנרתיק או בצוואר הרחם. הבדיקה הראשונית היא הסתכלות בנרתיק ובדיקת צוואר הרחם, באמצעות פאפ וקולפוסקופיה. במידה ולא נמצאו ממצאים חריגים, יתכן והבעיה נובעת מבעיות עמוקות שמקורן בחלל הרחם. אולטרסאונד, פאפ וקולפוסקופיה (בחינת צוואר הרחם במיקרוסקופ וביופסיה) לא תמיד מאתרות ומאבחנות בעיות רפואיות.

נשים בקבוצות סיכון

מומלץ לנשים הנמצאות בקבוצות סיכון להתהוות בעיות פתולוגיות ברחם, לעבור היסטרוסקופיה אבחנתית שגרתית תקופתית, בדומה לקולונוסקופיה או גסטרוסקופיה לקבוצות סיכון. ביניהן: נשים עם עודף משקל (רקמת שומן מפרישה אסטרוגן ומגבירה את הסיכון לגידולים שפירים וממאירים ברחם. לנשים עם סיפור משפחתי של גידולים גניקולוגיים ממאירים. לנשים הסובלות מסרטן השד ומטופלות בתרופות הורמונליות כמו טמוקסיפן. לנשים בטיפולי פריון ולנשים הנוטלות טיפול הורמונלי חליפי לתקופה ארוכה.

אודות היסטרוסקופיה אבחנתית וטיפולית

את התופעות המתוארות מאבחנים בדיוק מירבי, על ידי היסטרוסקופיה אבחנתית. בבדיקה, מחדיר הרופא סיב אופטי דקיק שמאפשר התבוננות על חלל הרחם. במידה ומתגלה ממצא חשוד, הרופא יזמין את המטופלת להיסטרוסקופיה טיפולית. הטיפול ייעשה בחדר פעולות ייעודי או בחדר ניתוח. גם כאן יוחדר לרחמה של המטופלת סיב אופטי, אולם הפעם יתווסף לו מכשור ניתוחי, שנועד להסיר את הממצא החריג.
נוכח ההתקדמות הטכנולוגית ברפואת נשים, ניתן לבצע כיום היסטרוסקופיה אבחנתית ולטפל מיד, על ידי ההיסטרוסקופ בממצאים שנתגלו. גישה טיפולית זו נקראת בשם See & Treat.
היסטרוסקופיה אבחנתית וטיפולית, הינו כלי טיפולי יעיל ומוכח, המעניק לרופאים אפשרות "לחסוך" מנשים ניתוחים מיותרים, הרדמה אפשרית, התאוששות ארוכה, כאבים, אובדן ימי עבודה ועוד.
הבדיקה נכללת וממומנת בסל הטיפולים הציבורי.

הרופאים המבצעים באיה מדיקל את הפעולה :

דר' קובי כהן, דר' דב לקסמן, דר' נועם סמורז'יק , ודר' רן קידר.