וירוס הפפילומה הינו נגיף נפוץ ביותר שמועבר מינית ונחשב לרוב כנגיף "שקט" שאינו גורם לתסמינים. ישנם מאות תתי זנים של וירוס זה, חלקם חשובים וחלקם פחות מבחינת השפעתם על התחלואה בנשים. מעריכים כי לפחות 80% מהאוכלוסייה בעולם המערבי נחשפה לווירוס הפפילומה והערכה היא שכ- 10% מאוכלוסיית הנשים נושאת את הווירוס באופן קבוע. במרבית המקרים האישה אינה מודעות לכך שהיא נשאית של הווירוס והוא לא גורם לתסמינים כלשהם בגופה.

המחלות הנגרמות ע"י וירוס הפפילומה

ישנם שני מצבים עיקריים שמתפתחים כתוצאה מהדבקות בווירוס הפפילומה. התופעה הראשונה הינה יבלות באיברי המין החיצוניים שניתנים לטיפול ולעתים גם להסרה באמצעות לייזר.  השנייה הינה שינויים טרום סרטניים ובהמשך סרטניים בצוואר הרחם. שתי התופעות הללו נגרמות ע"י תתי זנים שונים של וירוס הפפילומה. לכן אישה עם יבלות אינה בהכרח חשופה גם לסרטן צוואר הרחם ולהיפך.

לאחר החשיפה לווירוס, ברוב המקרים, רוב הנשים מתגברות על ההדבקה בעזרת מערכת החיסון ומחסלות את הווירוס. איננו יודעים מדוע, אבל בחלק מהנשים תהליך זה לא מתרחש, ולאחר החשיפה לוירוס, הוא חודר לתוך התאים בצוואר הרחם ונותר שם. הדבקה זו יוצרת שינוי במראה התאים תחת המיקרוסקופ ונקראת LGSIL . ממצא זה בפני עצמו אינו שינוי טרום סרטני אלא עדות להדבקות התאים בווירוס.

אם החומר הגנטי של הווירוס נכנס לתוך החומר הגנטי של תאי צוואר הרחם יכולים לצוץ שינויים טרום סרטניים שנקראים HGSIL –
cin2 ו- cin3.

שלב זה כבר דורש טיפול, היות והתעלמות מהשינויים עלולה להוביל להיווצרות גידול ממאיר בצוואר הרחם.

מניעה ואבחון

נכון להיום החיסון נחשב לדרך היעילה ביותר במניעת ההידבקות בווירוס הפפילומה. החיסון יעיל כשהוא ניתן בגיל צעיר, לפני חשיפה אפשרית לווירוס. הוא נכנס  לשגרת החיסונים בבתי הספר לבנים ולבנות בכיתה ח'. החיסון הוכח כבטוח ותופעות הלוואי המדווחות אינן שונות מאלו של חיסונים אחרים.

נשים בוגרות יותר שלא יכלו להתחסן בזמן, צריכות להקפיד על שגרת בדיקות. בדיקות הסקר לשינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם כוללות משטח פאפ מצוואר הרחם ובדיקה לקיום נוכחות הוירוס בצוואר. במידה ובמהלך בדיקה ימצאו סימנים לשינויים כלשהם בצוואר הרחם, תופנה האישה לבדיקת קולפוסקופיה ובמידת הצורך גם ביופסיה, שתאפשר לקבוע האם קיים שינוי בתאי צוואר הרחם ובמידה והוא אכן קיים, לקבוע את דרגתו.

טיפול

אם בבדיקות התגלו שינויים בתאים, חשוב לטפל בהם על מנת למנוע את הסיכון שיהפכו לתאים ממאירים. סוג הטיפול תלוי בשלב המחלה, מצבה הרפואי של האישה, תכנית הילודה שלה וכו'.

על פי סוג השינוי בצוואר הרחם יחליט הרופא המטפל על סוג הטיפול המומלץ. האפשרויות כוללות הקפאה, אידוי בלייזר או צריבה. באם קיים שינוי טרום סרטני מסוג HGSIL מבצעים בד"כ פעולה ניתוחית קטנה הנקראת כריתת לולאה חשמלית של הנגע בצוואר הרחם (קוניזציה).