בשונה משאר הדימומים, דימום אצל נשים נחשב לתופעה בריאה ואף רצויה. אך הדבר נכון רק כשמדובר בדימום במסגרת המחזור החודשי שמתרחש בזמן ובמידה סבירה. כשמדובר בדימום לא תקין, זהו סימן למחלה או תפקוד לקוי של מערכת כלשהי. נוסף על כן, דימום לא תקין פוגע מאוד באיכות חייה של האישה ואף יכול לסכן אותה במידה ומדובר בדימום חזק מאוד שגורם לאובדן דם משמעותי ולאנמיה.

דימום לא תקין מוגדר כדימום המגיע שלא בזמן, במשך או בכמות חריגה. תלונה זו מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לגינקולוג והסיבה השנייה בחשיבותה לכריתת רחם. השלב הראשון בתהליך האבחנה והטיפול הוא זיהוי מקור הדימום הרחמי: האם מקורו במערכת המין הנקבית (הנרתיק, צוואר הרחם או הרחם) או שמקורו במערכת הגסטרואנטסטינלית או במערכת השתן. במידה ומדובר בדימום שמקורו במערכת המין הנשית, הבירור נמשך אצל הגניקולוג. השלב השני הוא הבנת הסיבה לדימום.

שלוש סיבות מרכזיות לדימום רחמי

  • סיבות הורמונליות. ישנם מספר ליקויים בתפקוד הורמונאלי שיכולים להוביל לדימום לא תקין. כך למשל כאשר הביוץ אינו מתרחש, המערך ההורמונלי משתבש ודימום לא סדיר עלול להופיע. דימום זה נקרא דימום דיספונקציונלי.
  • דימום אורגני-אנטומי. דימום זה מתרחש כתוצאה מהפרעות הקשורות לבעיות במערכת המין, כמו: הריון, שרירנים ופוליפים, ציסטות שחלתיות, אטרופיה של הנרתיק, שימוש בהתקן תוך רחמי למניעת הריון.
  • מחלות סיסטמיות. מחלות מסוימות הקשורות למערכת הקרישה, מחלות כבד, תירואיד ומערכות נוספות עלולות לגרום לדימום רחמי.

 

האבחון

לשם אבחון מדוייק חשוב להכיר היטב את עברה הרפואי וההיסטוריה המיילדותית של המטופלת, את תלונותיה, את זמני ותדירות המחזור החודשי, שימוש בתרופות, שימוש באמצעי מניעה, שינויים במשקל ועוד.

לאחר בירור כל הפרטים האלה הרופא יבצע בדיקה גופנית, בדיקה גינקולוגית, בדיקת פאפ ויפנה את המטופלת לבדיקות דם כולל בדיקה להריון, ספירת דם, תפקודי קרישה ועוד.

על מנת לאבחן היטב את מקור הדימום הרחמי נשלחת המטופלת גם לבדיקת אולטרסאונד. בהתאם לשאר הממצאים, הרופא עשוי גם לדגום את רירית הרחם ע"י פיפל – צינורית דקיקה המוחדרת לחלל הרחם ומאפשרת אבחנה היסטולוגית.

לעיתים לשם קבלת מידע נוסף לגבי הרחם ולקבוע את האבחנה יש צורך לבצע גם היסטרוסקופיה אבחנתית.

 

הטיפול

לאחר איסוף כל הממצאים ובירור מקור הדימום, נקבע הטיפול המתאים לכל מטופלת. אם מדובר בהפרעה הורמונלית או מחלה סיסטמית, הטיפול יהיה בהתאם ומטרתו תהיה כמובן לאזן את המערכת שתפקודה נפגע. לאחר טיפול בשורש הבעיה, יפסק גם דימום רחמי לא תקין.

אם מדובר בפוליפ אנדומטריאלי או שרירן תת רירי, ניתן לכרותם בהיסטרוסקופיה ניתוחית.

במקרים של דימום קשה שלא מגיב לטיפולים תרופתיים, והמטופלת סיימה את תכנית הילודה שלה, ניתן לשקול טיפולים כמו צריבה – הריסת רירית הרחם. במקרה של דימום קשה מאוד שפוגע בצורה משמעותית באיכות חייה של האישה וגורם גם לפגיעה בבריאותה, כמו אנמיה, האישה תקבל המלצה לכריתת רחם.