דימום לא תקין מוגדר כדימום המגיע שלא בזמן, במשך או בכמות חריגים. תלונה זו מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לגיניקולוג והסיבה השנייה בחשיבותה לכריתת רחם. יש תמיד לברר האם אכן מקור הדימום רחמי, האם מקורו במערכת המין הנקבית (הנרתיק, צוואר הרחם או הרחם) או שמקורו במערכת הגסטרואינטסטינלית או במערכת השתן.

שתי סיבות מרכזיות לדימום רחמי:

סיבות הורמונליות

כאשר הביוץ אינו מתרחש, המערך ההורמונלי משתבש ודימום לא סדיר עלול להופיע. דימום זה נקרא דימום דיספונקציונלי.

דימום אורגני-אנטומי

מתרחש כתוצאה מהפרעות הקשורות לבעיות במערכת המין, כמו: הריון, שרירנים ופוליפים, ציסטות שחלתיות, אטרופיה של הנרתיק, שימוש בהתקן וכן מחלות סיסטמיות הקשורות למערכת הקרישה, מחלות כבד, תירואיד ועוד.

אבחנה:

לשם הגעה לאבחנה מדויקת חשוב להכיר היטב את עברה הרפואי וההיסטוריה המילדותית של המטופלת, את תלונותיה, את הרגלי המחזור, שימוש בתרופות, שימוש באמצעי מניעה,שינוי במשקל ועוד.
יש לבצע בדיקה גופנית, בדיקה גיניקולוגית, בדיקת פאפ, אולטרסאונד, בדיקות דם כולל בדיקה להריון, ספירת דם, תפקודי קרישה ועוד.
אם מקור הדימום רחמי, יוחלט בהתאם לשאר הממצאים, האם יש לדגום את רירית הרחם ע"י פיפל – צינורית דקיקה המוחדרת לחלל הרחם ומאפשרת אבחנה היסטולוגית.

לעיתים לשם קבלת מידע שלם לגבי הרחם יש לבצע גם היסטרוסקופיה אבחנתית.

טיפול:

אם מדובר בהפרעה הורמונלית או מחלה סיסטמית, הטיפול יהיה בהתאם.
אם מדובר בפוליפ אנדומטריאלי או שרירן תת רירי, ניתן לכרותם בהיסטרוסקופיה ניתוחית.