לאחר הערכת בני הזוג ואבחון הבעיה, בחירת הטיפול המתאים לכל זוג דורשת התייחסות מספר משתנים עיקריים:
1. גיל האישה
2. מספר שנות אי פריון
3. האם ישנו שילוב של גורמים בגבר ובאישה.
4. טיפולים קודמים

טיפולי פוריות באיה מדיקלהטיפולים הפשוטים ביותר יכללו מעקב ביוץ והכוונה נכונה יותר למועד קיום יחסי מין.
טיפול מתקדם יותר יהיה מעקב זקיקים, מתן זריקה לביוץ וביצוע הזרעה תוך רחמית. במקרים אחרים כאשר ישנו צורך בהגברת הביוץ נעזרים בטיפול תרופתי בכדורים (איקאקלומין) או בזריקות ולאחר שמזהים התפתחות של מספר זקיקים גדולים בשחלות מבצעים הזרעה תוך רחמית.

הזרעה תוך רחמית והשבחת זרע

הזרעה תוך רחמית הינה פעולה בה מוזרק זרע שעבר שטיפות והכנה לתוך חלל הרחם.
הזרעה תוך רחמית יכולה להיעשות בזרע בן הזוג או בזרע תורם.
במקרים של בעיות פוריות בבני זוג, מקובל להציע הזרעה תוך רחמית במצב בו ישנה כמות או איכות נמוכים של תאי זרע, או במצבים אחרים בהם מבוצעת גרימת ביוץ יתר בנשים עם הפרעות ביוץ או מאי פריון בלתי מוסבר.
במצב שבו נתוני הזרע מעידים על בעיית זרע חמורה (ריכוז ותנועתיות מאוד נמוכים, שיעור נמוך של תאי זרע תקינים), הזרעה תוך רחמית אינה פתרון יעיל ומקובל להתקדם להפריה חוץ גופית.
מטרות הכנת הזרע להזרעה הן לרכז את תאי הזרע בתנועה לנפח קטן, ולהרחיק את נוזלי הזרע הלא רצויים שמקורם בבלוטות הערמונית ובלוטות הזרע (נוזלים המכילים גם פרוסטגלנדינים שאם יוזרקו לתוך חלל הרחם יגרמו להתכווצויות עזות וכואבות).
מתן זרע להזרעה חייב להתבצע בסמוך לבצוע הפעולה. לפני השימוש בזרע, יש להעבירו תהליך של ניקוי והשבחה. פעולת ההזרעה מתבצעת בבדיקה גינקולוגית רגילה הכוללת הדגמה של צוואר הרחם, והעברת קטטר דק מעבר לצוואר הרחם לתוך חלל הרחם. תופעות לוואי אפשרויות לאחר הזרעה תוך רחמית: כאב בטן קל, הפרשות, הכתמה דמית קלה. לעתים נדירות תיתכן התפתחות של דלקת אגנית שעלולה לגרום לחום, כאב בטן והדבקויות בחצוצרות. מצב זה מצריך בד"כ טיפול אנטיביוטי ולעתים רחוקות אף התערבות כירורגית.
חשוב להזכיר כי במצב של גירוי יתר של ביוץ תיתכן לאחר הזרעה תוך רחמית תוצאה של הריון מרובה עוברים.תופעות לוואי אפשרויות לאחר הזרעה תוך רחמית: כאב בטן קל, הפרשות, הכתמה דמית קלה. לעתים נדירות תיתכן התפתחות של דלקת אגנית שעלולה לגרום לחום, כאב בטן והדבקויות בחצוצרות. מצב זה מצריך בד"כ טיפול אנטיביוטי ולעתים רחוקות אף התערבות כירורגית.
חשוב להזכיר כי במצב של גירוי יתר של ביוץ תיתכן לאחר הזרעה תוך רחמית תוצאה של הריון מרובה עוברים. שיעואי ההצלחה להשגת הריון בטיפולי הזרעה תלויים מאוד בגיל האישה (10-15% למחזור טיפול).

הפריה חוץ גופית

שיטת הטיפול המתקדמת ביותר בה ניתן טיפול בזריקות לאישה לצורך הגברת הביוץ (בדרך כלל לכ 10 ימים מתחילת מחזור בווסת) ומתבצעת שאיבת ביציות דרך הנרתיק בהרדמה כללית קצרה. הביציות מופרות בשיטות שונות בזרע בן הזוג (הפריה רגילה או החדרת הזרע לתוך הביצית- מיקרומניפולציה). לאחר מספר ימים הביציות המופרות ("עוברים") מוחזרים לרחם.
מקרים בהם ישנו צורך ברור בהפריה חוץ גופית הם חסימה דו צידית בחצוצרות האישה, ספירות זרע מאוד נמוכות וזרע לא תקין שלא מאפשר טיפול בהזרעות או צורך באבחון גנטי של העוברים. עדיין- מרבית המקרים שיגיעו לטיפול זה הם כאלו שנכשלו בטיפולים קודמים של הזרעה תוך רחמית.
סיבוכי הטיפול כוללים שימוש בזריקות עלולים להיות אי נעימות בהזרקה ותופעות לואי מקומיות, השפעה כללית של טיפול הורמונלי (נפיחות/ גודש , כאב ראש) ולעתים נדירות מאוד סיבוכים הקשורים בהרדמה ושאיבת ביציות (דימום/ זיהום).
גירוי יתר שחלתי הינה תופעת נדירה יחסית הנגרמת מהתפתחות מספר זקיקים גדולה מידי. תופעה זאת עלולה לחייב אשפוז ומעקב צמוד ולעיתים אף התערבות פולשנית של ניקור נוזלי מיימת. למרבה השמחה בפרוטוקולים המקובלים כיום ובניטור נכון מדובר בסיבוך נדיר.
הריון מרובה עוברים הוא סיבוך שכיח יחסית כאשר מוחזר יותר מעובר אחד לרחם.
שיעורי ההצלחה להשגת הריון תלויים בעיקר בגיל האישה. בנשים צעירות מתחת לגיל 35 מדווח על שיעור הצלחה ממוצע של 30% למחזור טיפול (ובמקרים מסוימים למעלה מזה). בנשים מבוגרות יותר שיעור ההצלחה יורד משמעותית. מעבר לגיל 40 מדובר על פחות מ 10% למחזור טיפול. מעבר לגיל 43-44 נדיר להשיג הריון ולידה.