כמה עובדות:

  • סרטן השד הוא הגידול הממאיר הנפוץ ביותר לנשים במדינת ישראל.
  • כ-4400 מקרים של סרטן שד מתגלים בכל שנה.
  • כ-1000 נשים מתות מהמחלה בכל שנה.
  • סרטן השד יפגע באחת מתוך 7.5 נשים באוכלוסיה יהודית בישראל לאורך החיים.
  • כ-76% מהמקרים יהיו לאחר גיל 50
  • כ-6% מתחת לגיל 40.

איך נוצר סרטן השד?

בשד יש 10-12 אוניות בהן מיוצר חלב לצורך הנקה ומהאוניות עובר לצינוריות ומתקדם לעבר הפטמה. רוב סרטני השד מתהווים בתוך צינוריות החלב. כאשר תאים עוברים מוטציה הם מתחילים להתחלק בצורה לא תקינה. כל עוד מוגבלים לדופן- אינם ממאירים וגידולים אשר חודרים את הדופן הופכים לגידולים ממאירים. בתחילה הם ממוקמים בשד ובהמשך יכולים להתקדם לבלוטות הלימפה ולשלוח גרורות לאיברים מרוחקים ובעיקר לעצמות ולכבד. סרטן השד הוא מחלה רחבה. ישנם גידולים בעלי אופי שקט ואיטיים בהתקדמותם ויש גידולים אגרסיביים המתפתחים בחודשים.

  • לגידולים שיתגלו בשלב ראשוני סיכויי ההחלמה מעל ל- 90%.
  • ממוצע ההשרדות הוא 87% באוכלוסיה היהודית בארץ ובאוכלוסיה ערבית 78%.
  • גם במחלה גרורתית סיכוי ההשרדות כ20% ל-5 שנים.

גורמי הסיכון לסרטן השד

  • מין- הסיכוי לסרטן שד הוא בעיקר לנשים, רק 1/100 מקרים יהיה גבר.
  • גיל- סיכון לסרטן השד עולה ככל שהגיל עולה.
  • כאשר מדברים על אחת מתוך 7.5 נשים – מדובר על סיכוי לגידול במהלך כל החיים.
  • 76% מהמקרים של סרטן השד, כאמור מעל גיל 50, כאשר הגיל הממוצע לגילוי הוא 61 ביהודיות ו53 בערביות.
  • מוצא –אשכנזיות עם סיכון מוחש לסרטן שד.
  • סיפור משפחתי של סרטן שד- סיפור אצל קרובת משפחה מדרגה ראשונה מעלה את הסיכון פי 2 מהאוכלוסיה, ולמטופלת עם שתי קרובות מדרגה ראשונה- הסיכון משלש עצמו.
  • סיפור אישי של סרטן שד מעלה את הסיכון לגידול נוסף
  • הקרנה לבית החזה- בעיקר מתחת לגיל 20 ובדרך כלל ללימפומה ע"ש הודג'קין.
  • נשאיות של גנים לסרטן שד שהשניים העיקריים הם BRCA1/2 אשר הסיכוי ללקות בסרטן שד מגיע עד לכ80% עם סיכון מוגבר לסרטן השחלות . 1:40 אשכנזיות, 1:600 לאוכלוסיה רגילה.
  • וסת ראשונה בגיל צעיר ומנפאוזה בגיל מאוחר כרוכים בעליה קטנה בסיכון – הרושם כי מחזורים מרובים יותר לאורך החיים והפרשה הורמונלית לתקופה ארוכה יותר.
  • לידות מרובות ולידה ראשונה מתחת לגיל 30 מפחית סיכון לסרטן השד
  • הנקה לאורך כשנה וחצי עד שנתיים מורידה במעט את הסיכון.
  • השמנת יתר לאחר מנפאוזה כרוך בכך שהשומן מפריש אסטרוגן וכן עלייה ברמת האינסולין הקשור בעליה בסיכון לסרטנים כולל שד.
  • חוסר פעילות גופנית
  • שתיית אלכוהול
  • עישון

גיליתי גוש בשד, מה עכשיו?

יש לפנות לבדיקת כירורג שד להערכת הממצא והשדיים.

בבדיקה זו יוחלט באם יש צורך בהמשך בירור מכוון.

מהו הבירור המכוון?

  1. ממוגרפיה – מכשיר רנטגן הסורק את השד בשני מצבים על מנת לאתר ממצאים חשודים. מומלץ בימינו לביצוע באופן קבוע פעם בשנתיים מגיל 50, במכונים מסויימים יש את מכשיר הטומוסינטזיס החדשני שהוא ממוגרפיה תלת מימדית.
  2. אולטרה סאונד – מכשיר הסורק בעזרת מתמר שמונח על השד את הממצאים, יכול לאפיין את מראה הממצא, להבחין בין מוצק לנוזל, לאפיין גידול, חשוב בזיהוי בלוטות חשודות בבתי השחי.
  3. MRI שדיים – מכשיר חדשני המשתמש בסורק מגנטי על מנת לזהות את מרכיבי השד, חשוב בסוגים מסויימים של סרטן השד, ובזיהוי בקבוצת הנשאיות, עוזר בזיהוי היקף מחלה בנשים צעירות.

לאחר שבוצע הבירור באחד או יותר מהרשומים לעיל- באם הממצא חשוד מומלץ על ביצוע של ביופסיה, שהיא דגימה תחת הרדמה מקומית מהנגע החשוד.

אופציות לביצוע ביופסיית שד הן:
  1. דקירה במחט עדינה : (FNA – FINE NIDDLE ASPIRATION) בדקירה זו ניתן להוציא מעט חומר ולכן פחות אטרקטיבי, עוזר בדגימת נוזל לבדיקה או בשאיבת ציסטה
  2. ביופסיית מחט – TRUCUT – דקירה במחט עבה יותר המשמשת למרבית הביופסיות המבוצעות תחת אולטראסאונד.
  3. ממוטום- ביופסיה תחת ממוגרפיה המבוצעת לממצאים שאינם נראים באולטראסאונד, לרוב הסתיידויוית, עם יכולת לקחת יותר חומר לאבחון.
  4. ביופסיה תחת MRI הדומה לביצוע הממוטום, ומבוצעת לממצאים הנראים רק ב MRI.

תשובה פתולוגית לבדיקות מוכנה בדרך כלל תוך 7-10 ימים ומתארת את הממצא, יש לפנות עמה לכירורג השד על מנת לפעול בהתאם לפי התוצאות.

במידה ובגוש ממצא גידולי יש צורך בהסרתו.

מהם גידולי השד הנפוצים:
  • DCIS- DUCTAL CARCINOMA IN SITU גידול טרום סרטני שמקורו בצינורות החלב, לרוב מתבטא כהסתיידויות- הצטברות סידן על דופן הצינורות במראה אופייני. ברוב המקרים לא ניתן למישוש ומתגלה בממוגרפיה שגרתית.
  • IDC- INVASIVE DUCTAL CARCINOMA גידול ממאיר של צינוריות החלב ׁוהוא הנפוץ בגידולי סרטן השד. אפיונו נקבע לפי דרגת ההתחלקות של התאים לדרגה 1-3, כאשר דרגה 1 מאפיינת גידול עם אופי "עדין" ומתפתח באיטיות, דרגה 2 מאפיינת את מרבית הגידולים, ודרגה 3 מתקדם באופן מהיר יותר.
  • בנוסף גידולים אלו ממשפחות שונות בעלי התנהגות שונה- רגישים לאסטרוגן ER+ שהם לרוב גידולים פחות אלימים, גידולים שרגישים לHER2 ובעלי אופי אלים יותר, אך מושפעים מאד מטיפול ביולוגי וכמותרפי, וגידולים ללא קולטנים לאסטרוגן או לHER2 שהם בעלי אופי אגרסיבי יותר, ומגיבים לטיפול כמותרפי.
  • ILC – INVASIVE LOBULAR CARCINOMA – גידול שד שמקורו באוניות השד, באיזור בו מופק החלב לפני שעובר לצינוריות, פחות נפוץ מהIDC. לעתים קשה לזהותו בדימות רגיל – ממוגרפיה, US, ולכם יש צורך בMRI להדמייתו. הטיפול בו דומה ל IDC.
  • INFLAMMATORY CARCINOMA- גידול נדיר יחסית של השד בו השד הופך לאדם ועור השד כקליפת התפוז, מתקדם בד"כ בצורה מהירה, ולעתים נחשד בדלקת מקומית בשד שאינה מגיבה לטיפול אנטיביוטי.
  • הטיפול בו הוא בעיקרו כמותרפי ובהמשך ניתוחי.
  • PHYLLOIDES – גידול שד שמקורו ברקמת החיבור של השד, מהווה כ1% מגידולי השד, ובמרבית המקרים אינו ממאיר, יש לו נטיה לגדול במהרה, ולחזור מקומית באם לא נכרת עם שוליים נקיים.
טיפולים וניתוחים לטיפול בסרטן השד:
  • כריתת גוש בשד LUMPECTOMY – ניתוח בו מבוצעת כריתה של גוש בשד עם שימור שאר רקמת השד. מבוצע לרוב למחלה ממוקמת באזור בודד של השד וכאשר גודל הגידול מאפשר שימור שד.
  • כריתת שד MASTECTOMY- ניתוח בו מבוצעת הסרת כל רקמת השד, מבוצע במקרים בהם היחס בין הגוש לשאר השד גבוה, במקרה של שד שבו קיימת חזרה של גידול, מבוצע במקרים בהן המטופלת אינה מעוניינת בשימור שד, ומבוצע כאשר מדובר בכריתת שד מניעתית לנשאיות גנטיות לסרטן שד.
  • כריתת שד עם שימור עור SKIN SPARING MASTECTOMY- מבוצע במקרים אשר יש רצון ויכולת לבצע שחזור מיידי לשד, ואז הניתוח משולב עם שתל סיליקון או מותחן.
  • כריתת שד עם שימור פטמה- NIPPLE SPARING MASTECTOMY – כריתת שד עם שימור עור, פטמה ועטרה.
  • אונקופלסטיקה- ניתוח השד תוך ניוד רקמת השד לאחר הסרת הגידול על מנת לשוות לשד מראה אסתטי.
  • דגימת בלוטת הזקיף SENTINEL LYMPH NODE BIOPSY- ניתוח משולב במקרים של סרטן שד בו דוגמים את בלוטת הזקיף בבית השחי על מנת לזהות באם קיים בהן גידול.
  • דיסקציה אקסילרית AXILLARY DISSECTION- הסרת בלוטות לימפה בבית השחי כאשר ידוע על מעורבות שלהן בגידול.