ד"ר דב לקסמן, מומחה בכירורגיה גינקולוגית מתקדמת ומנהל תחום כירורגיה באיה מדיקל

רחם האשה אינו אויב הציבור. יחד עם זאת, בכל שעה אישה אחת בישראל 'מאבדת' את רחמה. המלה "רחם" גזורה מהשרש ר.ח.מ. ממנו נגזרות גם המילים: רחמים, רחום, רחמנייה.המשותף לכל אלה היא חמלה ואהבת הזולת ללא תנאים.

אם תרצו, צחוק הגורל הוא שדווקא רחם האישה לא זכה למנת החמלה לה הוא ראוי. לפחות לא בהיבט של שיעור ניתוחי כריתת הרחם המבוצעים בכל שנה ברחבי העולם. קשה להאמין אבל מיליונים של ניתוחי כריתת רחם מתבצעים מידי שנה, כבר עשרות שנים. כאילו לא מתקדמת הרפואה בקצב מסחרר ולא נולדות השקם לבקרים אופציות טיפוליות חלופיות לניתוח מסרס וקשה זה.

המספרים מדברים, אולי צועקים בעד עצמם. שימו לב:
  • בארה"ב מבוצעים מדי שנה 600,000 ניתוחי כריתת רחם. ההסתברות כי אשה בארה"ב תעבור ניתוח כזה בטרם מלאו לה 60 שנה הוא 1 ל-3. כלומר שליש מהנשים!
  • באירופה המצב מעט 'טוב' יותר – שיעור הנשים שעברו כריתת רחם בגילאים 40-70 שנה הוא 11.4%. השיעור הגבוה ביותר הוא באיטליה (15.5%) והנמוך ביותר בצרפת (8.5%).
  • באוסטרליה ההסתברות כי אישה תעבור ניתוח כריתת רחם בטרם הגיעה לגיל 65 הוא 1 ל-5.
  • במדינות רבות מדרום-אמריקה, אפריקה והמזרח הרחוק לא ניתן כלל לקבל את שיעור ניתוחים אלה.
  • בישראל מבוצעים יותר מ-5000 ניתוחי כריתת רחם בשנה, קרי כ-15 ניתוחים ביום.

חשבון פשוט מגלה שבממוצע, בכל שעה, מאבדת אישה אחת בישראל את רחמה.

לבד מהסטטיסטיקה המחרידה הזאת, מקובל כי 10-20% בלבד מניתוחי כריתת הרחם מבוצעים באינדיקציה מוחלטת, כלומר שאין אופציה טיפולית אחרת והניתוח מוצדק באופן נחרץ.
יתר 80-90% מניתוחי כריתת הרחם מבוצעים באינדיקציה יחסית. זאת אומרת, שקיימים טיפולים תרופתיים וניתוחים שמרניים יותר, שיכולים להחליף את ניתוח כריתת הרחם. בצער יש להודות כי מספר לא מבוטל של ניתוחים אלה מבוצע אפילו ללא אינדיקציה כלשהי.

לחומרת הקלות הבלתי נסבלת של ניתוחי כריתת רחם, יש להוסיף את העובדה הבאה: ניתוחים אלה יוצרים "גל שני" של ניתוחים הנדרש לשם תיקון הפרעות כגון צניחת הנרתיק, רפיון רצפת האגן, הפרעות בשליטה בהטלת שתן ובפעולת מעיים, הדבקויות תוך-בטניות, פגיעה בתפקוד המיני, בקעים בצלקות ניתוחיות ועוד, הנגרמות כתוצאה מכריתת הרחם.

אי אפשר שלא לתמוה מדוע הגענו למצב זה. התשובה אינה חד משמעית ובטח לא פשוטה. מבין האופציות הניתוחיות הזמינות כיום, ניתוח כריתת רחם הוא "הוותיק" והמוכר ביותר. הניתוחים החדשניים השמרניים יותר, מצריכים מיומנות גבוה הנרכשת בשנים רבות של השתלמויות והתנסות. מיומנות זו אינה נחלתם של רבים ולכן רופאים פחות מיומנים נוטים להציע את הניתוח אותו הם מכירים, כלומר – כריתת רחם.

מטופלות רבות יכולות להעיד כי שמעו לא פעם מפי רופאים את האמירה הנדושה כי "הרחם נועד לגדל ילדים וגידולים". אחת השאלות שנשאלת מטופלת עם בעיה רחמית הינה האם בכוונתה להרות בעתיד. תשובה שלילית "מזכה" אותה בקידום לכיוון אופציית כריתת הרחם.

אפשרות נוספת היא, שבאופן אבסורדי, ניתוח כריתת הרחם, שהוא הניתוח הנרחב יותר, קל יותר טכנית לביצוע ביחס לאופציות הניתוחיות השמרניות יותר. שמעתי כבר רופאים המתהדרים בכך שהם מבצעים כריתת רחם בפחות מ-30 דקות (אני, לעומת זאת, נאלץ להתהדר "בבושת פנים" כי אני מבצע "רק" 3-4 ניתוחי כריתת רחם בשנה וגם אלה רק במקרים שאין שום אופציה רפואית טובה יותר).

הייתי רוצה להאמין, כי למרכיב הפיצוי הכספי לרופא חלק קטן בלבד בסטטיסטיקה הנוראה שהזכרתי. אולם עובדה היא כי התמורה הכספית לרופא בגין ניתוח כריתת רחם, גבוהה באופן משמעותי מזו אותה מקבל בגין ניתוחים שמרניים יותר, שלא לדבר על טיפולים לא ניתוחיים.

לא הייתי רוצה שתצאו מקריאת כתבה זו בתחושה כי כל הניתוחים מבוצעים ללא הצדקה וכי כל הרופאים מונעים על ידי אינטרסים שוליים. רופאים רבים נוהגים ביושר ומתאימים את הטיפול הנכון לאינדיקציה המתאימה, ובהעדר מיומנות בטיפולים מתקדמים יותר – מפנים את המטופלות לרופאים או מרכזי בריאות המנוסים בגישות חדשניות ושמרניות יותר.

על מנת לסבר את העין והאוזן אציין רק חלק מהטיפולים שיכולים להוות חלופות ראויות לניתוח כריתת הרחם:
  • טיפולים הורמונאליים
  • טיפולים אנטי-הורמונאליים
  • התקן תוך-רחמי המפריש הורמונים
  • היסטרוסקופיה לכריתת פוליפים/שרירנים
  • אבלציה (צריבה) ניתוחית של רירית-הרחם
  • אבלציה (צריבה) בחימום של רירית הרחם
  • אטימה של עורקי הרחם בצנתור (אמבוליזציה)
  • טיפול באולטרא-סאונד ממוקד
  • כריתה שמרנית של שרירנים
  • קיצור הרצועות להרמת רחם צנוח

כפי שניתן לראות, קיימות אופציות רבות אותן ניתן לשקול לפני החלטה על ניתוח כריתת רחם.

טיפ:

נשים שמיועדות לניתוח גינקולוגי כלשהו, ובמיוחד ניתוח לכריתת הרחם, אני מייעץ לא להיחפז בקבלת החלטה במידה ולא מדובר באינדיקציה דחופה או גידול סרטני, חלילה.
פנו לחוות דעת שנייה ואפילו שלישית, שאלו שאלות נוקבות אודות הסיכויים והסיכונים בטיפולים המוצעים, בררו את האלטרנטיבות, שתפו את הרופא בחששותיכן ובנטיית לבכן, ובחרו בקפדנות את הרופא המנתח.

רופא המפנה אתכן לניתוח לרופא אחר או מרכז מתאים אינו רופא נחות. נהפוך הוא, הוא רופא מסור ואחראי הדואג לכך שתקבלו את הטיפול הנכון ביותר במקום ובזמן המתאימים.