המדריך להתמודדות עם דימומים ווסתיים מוגברים; הסיבות, האבחנה והטיפולים המתקדמים שיחסכו לכן ניתוח, הרדמה וסטרס מיותר

מאת: דר' קובי כהן, המנהל הרפואי של המרכז לרפואת נשים מתקדמת "איה מדיקל"*

שירה (38) נשואה, ללא ילדים, מנסה להרות כבר 5 שנים, גם באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית. בשנה האחרונה, החלה לדווח על דימומים מוגברים. בדיקת אולטרא סאונד וביופסיה מחלל הרחם היו תקינים והרופאים, שאיתם נועצה, קשרו בין מתן ההורמונים בטיפולי ההפריה לדימום הווסתי המוגבר. שירה ממשיכה לסבול מהדימומים. בעקבותיהם הופיעה אנמיה, מצב רוח ירוד ותחושות חולשה ועייפות קיצוניים, שמקשים עליה לתפקד, כפי שהיתה רגילה. בשלב הזה היא היא מחליטה לבקש חוות דעת שנייה.
לאחר ששמע את סיפורה, הרופא מתעקש לבצע בדיקה היסטרוסקופית (היסטרוס = רחם, סקופיה = התבוננות), אמצעי אבחון וטיפול המאפשר להתבונן בחלל הרחם, בסיוע מצלמה. בבדיקה נמצא ברחם פוליפ מלא בכלי דם, שלא נראה לפני כן בבדיקות האולטרא סאונד שעברה. הרופא כורת את הפוליפ בהיסטרוסקופיה טיפולית ושולח אותו לבדיקה פתולוגית. בתשובה שהתקבלה נתגלה כי היה זה תהליך טרום סרטני. שירה מטופלת וחוזרת לאחר 3 חודשים לבדיקת מעקב, שבה לא נמצא שום ממצא חריג.
דימום ווסתי מוגבר הינו תופעה נפוצה. כשליש עד רבע מהנשים בעולם המערבי סובלות מכך. אחרי פטריה נרתיקית, דימום וסתי כבד מוכר כסיבת הפנייה השנייה בשכיחותה לרופאי נשים בישראל. בהיעדר טיפול מתאים, עלולה האישה לסבול מפגיעה באיכות חיים, אנמיה, חולשה ועייפות ובמקרים בהם מקור הסיבה בגידול סרטני, נצבת האישה בפני חשש להתפשטות הגידול ולסכנת חיים.

מהו דימום ווסתי מוגבר?

דימום וסתי מוגבר, הוא כזה שאורך למעלה מ-10 ימים. כאשר, בשיא המחזור, אישה חייבת להחליף, כל שעתיים שלוש, תחבושת שספוגה משני צידיה, או טמפון. נשים בגילאים שונים סובלות מהתופעה, כשבין שאר הסיבות: שימוש באמצעי מניעה כמו התקן תוך רחמי, או בגלולות שמינונן אינו מתאים לאישה; פוליפים (גידול של פנים חלל הרחם), שרירן (או מיומה) שהוא גידול שפיר של שריר הרחם וציסטות (גידול שפיר או ממאיר בשחלה). אנדומטריוזיס, אטרופיה של רירית הרחם והנרתיק (דלדול רקמת הנרתיק והרחם בגיל המעבר כתוצאה מחסר באסטרוגן), סרטן רירית הרחם.
לעיתים נלווים לדימומים המוגברים תסמינים כמו : כאבי בטן או כאבי מחזור, כאבים בעת קיום יחסי מין, עייפות חריגה וקוצר נשימה שמעידים על אנמיה חריפה. חלק מהנשים מדווחות על קושי בעליה במדרגות, תחושת דכדוך וחוסר אנרגיה. בנוסף עשויים להופיע : גלי חום, הזעות, אקנה, שיעור יתר, נשירת שיער, הפרשת חלב מהשדיים אצל נשים שאינן מיניקות.
אם את סובלת מדימומים ווסתיים, מוגברים ו/או לא סדירים, דבר ראשון יהיה עלייך לפנות לרופא הנשים שלך.

הביקור אצל רופא הנשים

כדי לאתר את מקור הסיבה לדימומים, יתחיל הרופא בתשאול.

תשאול :

הרופא ישאל אודות ההיסטוריה הרפואית שלך (גילך, מתי קיבלת וסת לראשונה, סדירות המחזור ועוצמתו ושימוש באמצעי מניעה). היסטוריה מיילדותית (הריונות, הפלות ולידות). האם היו שינויים משמעותיים במשקל הגוף, כמו השמנה קיצונית או ירידה דרסטית במשקל. רקע על בנות המשפחה לאיתור מקורות גנטיים לדימום. האם ישנם גורמי סיכון למחלות ממאירות, כמו בנות משפחה שחלו בסרטן שד ושחלות. טיפולי פוריות וכד'.

בדיקה גינקולוגית

לאחר התשאול, תתבצע בדיקה גינקולוגית, שמטרתה לבדוק את מבנה הרחם, צורתו וגודלו ולנסות לאתר שינויים אנטומיים שיכולים להסביר את מקור הדימומים. הבדיקה הזו כוללת: בדיקה ידנית, נטילת משטח מצוואר הרחם של הנרתיק (בדיקת פאפ סמיר) ואולטרה סאונד וגינלי (דרך הנרתיק) להדמיית הרחם והשחלות.

בדיקות דם

בשלב האבחון מקובל לבצע מספר בדיקות דם, כמו פרופיל הורמונלי (בדיקת ההורמונים הקשורים בתקינות ובסדירות המחזור החודשי, וחילוף החומרים בגוף האישה. הבדיקה נעשית בימים ה-3-5 למחזור). ספירת דם, ברזל, פריטין (מאגר רזרבת הברזל), המוגלובין, בדיקת הריון, תפקודי קרישה, בדיקת סמנים בדם המעידים על תהליכים ממאירים בגוף ועוד.

היסטרוסקופיה אבחנתית וטיפולית

כשהרופא חושד שהמקור לדימומים הוא ממצא חשוד ברחם, כמו גוף זר, שרירנים, פוליפים או גידול, הוא עשוי להיעזר בהיסטרוסקופיה אבחנתית (היסטרוס = רחם, סקופיה = התבוננות).
האבחון בהיסטרוסקופיה אורך זמן קצר. הרופא מחדיר סיב אופטי דקיק לתוך חלל הרחם. המטופלת והרופא צופים במסך ורואים את הנעשה בחלל הרחם. רוב הנשים חשות לחץ קל בבטן התחתונה בזמן הפעולה. מיעוטן יחושו אי נוחות קל או כאב הדומה לכאב מחזור.
אם מגלה הרופא ממצא חשוד, הוא יזמין את המטופלת להיסטרוסקופיה טיפולית. הטיפול נעשה בחדר פעולות ייעודי או בחדר ניתוח. גם כאן מוחדר לרחמה של המטופלת סיב אופטי, אולם הפעם הוא כולל מכשיר ניתוחי, שנועד להסיר את הממצא החריג.
היסטרוסקופיה יכולה להתבצע ללא הרדמה, בטשטוש, בהרדמה חלקית או מלאה. ההחלטה האם לבצע את הפעולה ללא הרדמה תלויה בבעיה הרפואית של האישה, ברצונה של המטופלת ובמיומנות הרופא המבצע.
לסיכום, אם בעבר ניתוח בהרדמה היה מחויב המציאות, בטיפול בנשים שסבלו מפוליפ, הידבקויות, מחיצה תוך רחמית, או שרירן קטן. כיום, מיד לאחר היסטרוסקופיה אבחנתית, הרופא יכול לטפל ולפתור את בעייתה הרפואית של המטופלת בהיסטרוסקופיה טיפולית ולשחרר את האישה המטופלת לביתה, בתום ביצוע הפעולה. גישה טיפולית זו, מסייעת לנשים להימנע מניתוחים מיותרים בהרדמה, הכרוכים בהתאוששות ארוכה, חופשת מחלה, אובדן ימי עבודה ועוד.

*דר' כהן הוא מחלוצי השימוש בהיסטרוסקופיה טיפולית בישראל.