קולפוסקופיה היא בדיקת רקמות הנרתיק, העריה וצוואר הרחם ומבוצעת  תחת מיקרוסקופ מיוחד עם מקור אור. הבדיקה  תחת המיקרוסקופ, מאפשרת לזהות את האזורים  הפתולוגיים, את גודלם, צורתם, וצבעם.  

במהלך הבדיקה ניתן לבחון גם את כלי הדם באזור ולזהות שינויים בהם במידה והתרחשו. במהלך הבדיקה הרופא מחדיר לנרתיק האישה כמות קטנה מאוד של תרסיס שמשנה את צבעם של התאים ומאפשר לו לזהות רקמות ותאים עם תהליך פתולוגי שצבעם שונה משאר הרקמות. במקרים רבים כחלק מהבדיקה, מבוצעת גם ביופסיה של הרקמות החשודות שנשלחות למעבדה היסטולוגית, בה נקבע סופי האם מדובר בתאים ממאירים.

הבדיקה אינה דורשת הכנה מיוחדת, אך לא ניתן לבצע אותה במהלך המחזור החודשי. הבדיקה כשלעצמה אינה מכאיבה ואינה דורשת הרדמה. חיטוי אזור הבדיקה על ידי הרופא עלול לגרום לצריבה קלה וביצוע הביופסיה עשוי לגרום לכאב שחולף מיד בתום תהליך הדגימה שאורך לא יותר ממספר דקות ולרוב אף פחות מזה.

הסיבות לביצוע קולפוסקופיה

הרופא יפנה את המטופלת לקולפוסקופיה במקרים הבאים:

  • תוצאות מחשידות של בדיקת פאפ המאפשרת לזהות שינויים בצוואר הרחם
  • סימפטומים קליניים
  • חשד לסרטן צוואר הרחם
  • קונדילומות בצוואר הרחם
  • דימומים אחרי קיום יחסי מין
  • דלקות כרוניות בצוואר הרחם
  • הפרשות מסוימות מהנרתיק

 

לאחר ביצוע בדיקת הקולפוסקופיה, במיוחד אחרי בדיקת קולפוסקופיה בשילוב ביופסיה, יתכן דימום קל במשך מספר ימים. חלק מהנשים מעידות גם על כאבים קלים בבטן התחתונה. הסיבוכים של הבדיקה נדירים ביותר וקשורים בעיקר בזיהומים.

לבדיקת קולפוסקופיה חשיבות גבוהה באבחון, בעיקר בזיהוי תהליכים טרום-סרטניים, בשלבים ההתחלתיים של סרטן צוואר הרחם. הבדיקה מאפשרת אבחון מוקדם של הסרטן ובכך מעלה בצורה משמעותית את סיכוי ההחלמה של המטופלות. ההצלחה של הבדיקה תלויה במיומנות וניסיון הרופא ויכולתו לזהות תהליכים פתולוגיים בשלבים המוקדמים.

רופאי איה מדיקל צברו ניסיון רב בביצוע בדיקות קולפוסקופיה, זיהוי תהליכים פתולוגיים וטיפול בהם באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר.