אחת האבחנות העיקריות שעולות בבירור אי פריון היא "שחלות פוליציסטיות". הקושי להרות הוא אחד הסיבוכים הידועים ביותר של התסמונת הזאת. בנוסף, לתסמונת השחלות הפוליציסטיות, סימפטומים רפואיים נוספים, הבאים לידי ביטוי אצל הנשים שלהן תסמונת זו.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות

סרטן השחלותהסיבה להופעת התסמונת היא קרוב לוודאי הפרעה הורמונלית מורכבת הכוללת בין השאר הפרשה מוגברת של הורמונים זכריים מהשחלות, כאשר השחלות עצמן נראות מוגדלות, ובהן ציסטות רבות.

הפרשה מוגברת של הורמונים זכריים גורמת לשורה ארוכה של בעיות בריאותיות, כאשר הידועה ביותר היא העדר ביוץ, מה שיוצר קושי בכניסה להיריון ולרוב גם לאבחון התסמונת. לרוב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטית, סובלות גם מתופעות נוספות כמו: מחזור לא סדיר, השמנה ובעיות אסתטיות כגון שיעור יתר ואקנה בפנים ובגוף.

הסיכונים הבריאותיים

תסמונת השחלות הפוליציסטיות גורמת לנשים שסובלות ממנה להשתייך לקבוצת סיכון להופעת מחלות חמורות נוספות. התסמונת מגבירה את התנגודת לאינסולין ומגבירה את הסיכוי לחלות בסוכרת מסוג 2, מחלות לב ותסמונת מטבולית. לפיכך, הנשים שאובחנו כסובלות מהתסמונת צריכות להיות גם במעקב למחלות אלה.

אבחון התסמונת

אבחון תסמונת השחלות הפוליציסטיות מורכב מאוד, היות ולא תמיד רואים את כל התסמינים  של התסמונת הפוליציסטית אצל כל הנשים, ולעיתים מקור הבעיה אינו ברור.

השלב הראשון באבחון הנה לקיחת אנמנזה רפואית מהאישה המטופלת. אם מתעורר חשד לתסמונת הפוליציסטית, האישה נשלחת לבדיקות מעמיקות יותר. הבדיקות כוללות בדיקת דם לקביעת פרופיל הורמונאלי, כלומר לבחינת רמת ההורמונים בדם, ולרוב גם לבדיקת רמת הסוכר , האינסולין, והשומנים בדם. בדיקות הדם מסוגלות להצביע על ליקוי בתפקוד השחלות, ורמה גבוהה של הורמונים זכריים הוא אחד המאפיינים הבולטים של התסמונת. כמו כן, יש צורך לבצע אולטרסאונד גינקולוגי לבדיקת מצב השחלות. ריבוי זקיקים בשחלה או שחלה מוגדלת במיוחד מאוששים את האבחנה להמצאות התסמונת הפוליציסטית. אחרי שניתנת האבחנה חשוב להתאים לכל אישה את תכנית הטיפול האופטימאלית עבורה.

טיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות

לנשים שאינן רוצות להרות הטיפול בהן הוא, באמצעות גלולות למניעת היריון אשר עשויות לשפר את מצבן ולהפחית את הסימפטומים של התסמונת. במקרים מסוימים ניתן להיעזר גם בתרופות הורמונאליות להורדת רמת הטסטוסטרון בדם. תרופות אלה יעילות בהפחתת התסמינים השונים, למשל אקנה, אך אינן מתאימות לנשים שמתכננות היריון.

לנשים הרוצות להיכנס להריון לרוב מתמקד הטיפול בהשראת הביוץ. היות והתסמונת הפוליציסטית, מתאפיינת גם בהתפתחות תנגודת לאינסולין, טיפול בתרופות כמו מטפורמין, גלוקופאג', גלוקמין מגביר את רגישות הגוף לאינסולין ומשפר את מצבה הבריאותי של האישה, ובחלק מהמקרים גם מסייע לפתרון בעיית הפריון. על מנת להשיג ביוץ לרוב נהוג להשתמש גם בתרופות ייעודיות לכך, דוגמת "איקקלומין" לבדן או בשילוב עם מטפורמין.

דרך נוספת לפתרון הבעיה הוא ניתוח לפרוסקופי (זעיר-פולשני) שבמהלכו הכירורג מבצע מספר חתכים קטנים במעטפת החיצונית של השחלה. אף שהניתוח דורש מיומנות וניסיון רב מצד הכירורג, זהו ניתוח "קל" יחסית עבור האישה וההתאוששות ממנו מהירה היעילות הרבה של הניתוח מצדיק את ההפניה אליו לא רק במקרה של כישלון הטיפול התרופתי, אלא גם כאלטרנטיבה לטיפול השמרני.

היות ובעיית הפריון היא רק אחת התופעות הקשורות לתסמונת השחלות הפוליציסטיות, הטיפול לרוב כולל גם איזון רמות הסוכר והשומנים בגוף, ירידה במשקל ומעבר לאורח חיים בריא. חשוב לציין שכל אלה תורמים גם לפתרון בעיית הפריון, אך חשובים במיוחד למניעת הסיבוכים האפשריים של התסמונת.

רופאי המרכז "איה מדיקל" צברו ניסיון רב בטיפול בנשים רבות שסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות, ויש ביכולתם ידע, ניסיון ומיומנויות הדרושים להתאמת תכנית הטיפול האופטימלית לכל אישה. היום תסמונת השחלות הפוליציסטיות אינה גזר דין, אלא סיבה לפנות לרופא מומחה שיכול לעזור בהתמודדות עם ביטויה השונים של המחלה.